השטח החיצוני פונה לכיוון צפון ולכן רוב השנה אין בו שמש. כך שהאפשרות היחידה שלנו לדשא היא דשא סינטטי. וזהו אכן מקום אידיאלי לדשא סינטטי, מכיוון שהגישה אליו קשה ולכן קשה יהיה לטפל בדשא אמיתי, והעובדה שהוא מצוי בצל מאוד טובה לדשא סינטטי. דשא סינטטי שמקבל יותר מדי שמש מתחמם עד לכדי מצב שאי אפשר לדרוך עליו יחפים. וזה לא כיף.
גם העץ נבחר בקפידה: ברכיכיטון הסלעים. זהו עץ מיוחד אשר הגזע שלו מקבל צורת בלון אחרי שבע שנים. מראה שממש מכשף. לגזע העץ יש שורש שיפודי (כמו גזר), וכך אנו יכולים להיות שקטים שהוא לא ירים את הדשא, או תשתיות אחרות. כמו כן ברכיכיטון הסלעים כמעט ואינו מפיל נשורת כלשהי. אידיאלי לגינון עירוני.
לאורך הקיר בחלל התחתון שתלנו מורן החורש. צמח ותיק מאוד בארץ, ועמיד במיוחד. מורן צומח לאט אך אפשר לסמוך עליו שהוא יגיע לבגרות. המורן עמיד גם לתנאים קיצוניים ולכן הוא אידיאלי לגינון עירוני. פריחת המורן באביב היא מדהימה ביופייה.
בצמוד לרחבה התחתונה יש רחבה קטנה וצרה המפרידה בין הבית לקיר. בכל השטח יש דק עץ, אך רצינו להכניס פנימה גם צמחים מכיוון שאחרת רואים מן הבית רק קיר לבן. הבעיה היא שזהו מקום עם צל כבד מאוד, וקשה מאוד לגדל בו צמחים. שתלנו בכל המתחם הזה שני צמחים בעלי יכולות על לשרוד בתנאים קשים. הצמח הגבוה הוא ארליה. ואילו מתחתיו שתול קליין קיפח.
לאורך הרחבה הצרה יש אדנית בנויה שמתחילה בגובה של הרחבה העליונה וממשיכה לאורך כל הקיר של הרחבה התחתונה. זהו מקום מאתגר מאוד לגינון, מכיוון שקשה מאוד להגיע אל האדנית ולטפל בה. חיפשנו צמחים שממש לא צריכים טיפול. כאלה שלא מתים ולא צריך לגזום אותם. שתלנו לאורך כל הקיר קליביה (עם צימוח עילי), ווינקה מגור נופל למטה. שני צמחים עמידים בצורה בלתי רגילה.
ברחבה העליונה, בצמוד לדק העץ, חיפשנו צמח צר מאוד שיסתיר את השכנים. בחרנו בצמח הבמבוק בשל יכולתו לצמוח לגבוה אדיר ועדיין לשמור על רוחב צר.
אילן בר
